קמהדע » אלפא-1 » ללמוד על מחלת אלפא-1

ללמוד על מחלת אלפא-1

מהו חסר בחלבון אלפא-1 אנטיטריפסין?

חסר בחלבון אלפא-1 אנטיטריפסין ("AATD" או "Alpha-1 deficiency") הוא חסר תורשתי העשוי לגרום למחלת ריאות מסכנת חיים במבוגרים, או לנזק לכבד בילדים או מבוגרים. המופע השכיח ביותר של חסר בחלבון אלפא-1 הינה מחלת ריאות הנקראת  גם "נפּחת תורשתית" (Inherited Emphysema) אשר דומה בתסמיניה ל "מחלת ריאות חסימתית כרונית" (COPD).

אלפא-1 אנטיטריפסין  (AAT) הינו חלבון המיוצר בעיקר בכבד. פעילותו העיקרית היא הגנה על הריאות באמצעות בקרת פעילותו של האנזים ניוטרופיל אלסטאז (NE). תפקידו העיקרי של אנזים זה ברקמת הריאות הוא עיכול תאים פגועים / זקנים וחיידקים לזירוז תהליך ההחלמה; אולם ללא בקרה הוא עלול לתקוף גם רקמת ריאות בריאה. החלבון אלפא-1 אנטיטריפסין, בכמות מספקת, לוכד ומשמיד את האנזים ניוטרופיל אלסטאז לפני הפגיעה ברקמות העדינות של הריאות. חסר בחלבון אלפא-1 אנטיטריפסין מביא לעלייה בכמות האנזים ניוטרופיל אלסטאז ולפגיעה קריטית ברקמת הריאה.

מחלת ריאה עקב חסר ב- AAT

חולי אלפא-1 נמצאים בסיכון מוגבר לירידה בתפקוד הריאות, העשויה לגרום לירידה משמעותית באיכות ואף בתוחלת חייהם.
החלבון אלפא-1 אנטיטריפסין מגן על הרקמות העדינות של הריאות על ידי עיכוב האנזים ניוטרופיל אלסטאז (NE), המשוחרר על ידי תאי הדם הלבנים ותפקידו העיקרי הוא עיכול חיידקים וחלקיקים זרים אחרים בריאות. כשאדם הסובל מחסר בחלבון AAT שואף חלקיקים זרים או לוקה בתהליך דלקתי ברקמת הריאות, האנזים ניוטרופיל אלסטאז המשוחרר בריאות פועל ללא בקרה ומעכל גם את רקמות ריאה תקינות. תהליך זה של הרס רקמת ריאה תקינה על ידי האנזים ניוטרופיל אלסטאז עשוי לגרום למחלת ריאות קשה הקרויה "אמפיזמה" (בעברית: נפחת).
אמפיזמה הינה מחלת ריאות הנגרמת עקב הרס דפנות שקיקי האוויר הזעירים בריאות (נאדיות). הרס זה מביא לאובדן האלסטיות של שקיקי האוויר ולהיווצרות שקים גדולים שאינם יעילים בביצוע חילוף בין חמצן ופחמן דו-חמצני. הדבר מתבטא גם בקוצר נשימה, שכן האוויר הנשאף מרחיב את הריאות אולם הן אינן חוזרות למצבן הרגיל בנשיפה. תהליך זה גורם להילכדות אוויר בריאה. נפּחת עקב חסר בחלבון אלפא-1 אנטיטריפסין היא מחלה פרוגרסיבית - פעולת ההרס נמשכת ומתקדמת עד שהריאות אינן יכולות עוד להעביר חמצן למחזור הדם.

אמפיזמה עקב חסר בחלבון אלפא-1 אנטיטריפסין (הנקראת גם אמפיזמה תורשתית) ,שונה מאמפיזמה עקב עישון (אמפיזמה נרכשת). אמפיזמה עקב עישון פוגעת בדרך כלל בחלקן העליון של הריאות ואילו בחולי חסר בחלבון אלפא-1 אנטיטריפסין, נפגעים בדרך כלל חלקי הריאה התחתונים תחילה. בשני המקרים נלכד אוויר בריאות עקב הרס רקמת הריאה, והסרעפת אינה מסוגלת להתנפח עקב התרחבות היתר של הריאות.

מחלת כבד עקב חסר ב- AAT

מחלת כבד עקב חסר בחלבון אלפא-1 אנטיטריפסין עשויה לפגוע בתינוקות, בילדים ובבוגרים. היא עלולה לגרום לעלייה מתונה באנזימי הכבד, שישובו לרמתם הנורמאלית בתוך שבועות אחדים, אך עשויה גם לגרום אי ספיקת כבד ואף להצריך השתלת כבד.
רוב המחקרים גורסים שהנזק לתאי הכבד נגרם עקב הצטברות חלבון אלפא-1 אנטיטריפסין בעל קיפול שגוי בחלק התא המייצר חלבונים- הרטיקולום האנדופלסמתי. בגלל הקיפול השגוי, חלבון זה אינו יכול לנוע לאורך מסלול היציאה מן הכבד אל מחזור הדם. מדענים מאמינים כי חסימה זו, בשילוב עם גורמים גנטיים וסביבתיים, מובילה לפגיעה בכבד בחולי חסר בחלבון אלפא-1 אנטיטריפסין.

תסמינים קליניים אופייניים לחולי אלפא-1

  • קוצר נשימה
  • נשימה שורקנית או אסתמה שאינה מגיבה לטיפול
  • שיעול עם או בלי ליחה
  • דלקות נשנות בדרכי הנשימה
  • ירידה מהירה בתפקודי הריאות
  • בעיות כבד ממקור לא ידוע ו/או עלייה באנזימי הכבד

גנטיקה

חסר בחלבון AAT נובע ממוטציה בגן האחראי לייצור החלבון, הממוקם על כרומוזום 14. כרומוזום זה אינו כרומוזום מין, כלומר הן גברים והן נשים הנושאים את הגן עשויים להעבירו לילדיהם.
לגן ה-AAT כ-100 וריאציות שונות. השכיחות שבהן הם:

  • M - נורמלי (רמות נורמליות של חלבון AAT)
  • S ו-Z – המוטציות השכיחות ביותר בגן (95%) אשר עשויות לגרום לרמות נמוכות של חלבון AAT בסרום וברקמות הגוף.
  • Null – מוטציה שבה לא ניתן כלל לזהות חלבון AAT אצל אדם מסוים.

לכל אדם שני עותקים של גן AAT - עותק אחד מכל הורה. שילוב הגנים שקיבל האדם משני הוריו הוא שיקבע את ההרכב הגנטי- "נורמאלי" , נשא או חולה.

חסר בחלבון אלפא-1 אנטיטריפסין הוא אחת המחלות הגנטיות השכיחות ביותר בעולם. שכיחותה משתנה על פי האוכלוסייה. במדינות אירופה ובארה"ב המחלה פוגעת ב-1 מכל 1,500 - 3,500 בני אדם.
למרות שכיחות המחלה, היא מאובחנת לרוב בצורה שגויה: במקרים רבים מאובחנים החולים כלוקים באסתמה, בדלקת סימפונות (ברונכיטיס), בתסמינים הקשורים למתח, בנפּחת (אמפיזמה) עקב עישון או במחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). מרגע הופעת התסמינים הראשונים בַּריאות ועד לאבחון נכון של המחלה נדרשים בממוצע שלושה רופאים וחולפות כשבע שנים.

אבחון

רופאים עשויים לחשוד בחסר בחלבון אלפא-1 אנטיטריפסין אם:

  • החולה מציג תסמיני מחלת ריאות קשה, ובמיוחד אמפיזמה, ללא סיבה ברורה בגיל צעיר יחסית (בדרך כלל לפני גיל 45).
  • החולה סובל ממחלת ריאות, אף על פי שאינו חשוף לגורמי סיכון כגון עישון, אבק, אדים או חומרים רעילים.
  • החולה סובל ממחלת כבד ללא סיבה ברורה.
  • לחולה קרובי משפחה הסובלים מחסר בחלבון אלפא-1 אנטיטריפסין.
  •  

חסר בחלבון אלפא-1 אנטיטריפסין מאובחן בדרך כלל באמצעות שלוש בדיקות, הדורשות דגימת דם קטנה:

  1. תבחין (Immunoassay): בדיקת דם פשוטה לקביעת רמת חלבון AAT בדם.
  2. בדיקת חזות קלינית (Phenotyping): לזיהוי סוג חלבון ה-AAT בדם.
  3. בדיקת גנוטיפ (Genotyping): לזיהוי המוטציה הגנטית המסוימת. זוהי הבדיקה היחידה המזהה Null ווריאציות נדירות אחרות של גן ה- AAT.

טיפול רפואי

אין כיום תרופה המרפאה את החסר בחלבון אלפא-1 אנטיטריפסין, אולם יש טיפולים העשויים להקל את התסמינים, להאט ואף לבלום את התקדמות המחלה:

  • תרופות כגון  מרחיבי סמפונות או סטרואידים באינהלציה לפתיחת דרכי האוויר.
  • שיקום נשימתי לשיפור הנשימה.
  • חולים הסובלים מחסר חמור בחלבון אלפא-1 אנטיטריפסין עשויים להיות מועמדים להשתלת ריאות.
  • טיפול אוגמנטציה, המעלה את רמת חלבון אלפא-1 אנטיטריפסין בדם ועשוי להאט או לעצור את הרס רקמת הריאה.

סימוכין: alpha1health.com, alpha1.org,alpha1.org.uk